תולעת הפארק - ספירוצרקה לופי בכלבים

תולעת הפארק (ספירוצרקה לופי) - תולעת קטנה שהיא איום גדול

"תולעת הפארק" כפי שהיא מכונה בישראל, או בשמה המדעי- ספירוצרקה לופי Spirocerca lupi, מהווה איום משמעותי על בריאותם של כלבים ברחבי העולם, ובפרט באזורים בהם נפוצות חיפושיות זבל. תולעת טפילית זו, בעלת מחזור חיים מורכב, מסוגלת לגרום למגוון רחב של נזקים בריאותיים, החל מבעיות עיכול קלות ועד למחלות קשות הפוגעות באיברים פנימיים חיוניים. 

 

 * בהמשך העמוד מוצגים  סרטונים שמראים את התולעת ועלולים להיות קשים לצפיה *

 

ביולוגיה ומחזור חיים

ספירוצרקה לופי היא תולעת נימית ארוכה (40-70 מ"מ), בעלת צבע אדום, ממשפחת התולעים העגולות (נמטודה).

מחזור החיים של התולעת כולל מספר שלבים, כאשר השלב הזחלי מתפתח בגופן של חיפושיות זבל מסוגים שונים. כלבים נדבקים בבליעה של חיפושיות נגועות.

• הדבקה: כלבים נדבקים בבליעה של חיפושיות זבל נגועות בזחלי התולעת. הזחלים משתחררים במערכת העיכול של הכלב ונודדים דרך כלי הדם אל איברים שונים בגוף, בעיקר לוושט, לקיבה ולכלי הדם הגדולים, אם כי יכולה לטעות בניווט ולהגיע גם לאיברים אחרים ואף לחוט השדרה.

• התפתחות התולעת: לאחר הגעתם לאיברי היעד, הזחלים מתפתחים לתולעים בוגרות. התולעים הבוגרות חיות בתוך גושים (גרנולומות) שהגוף יוצר בתגובה לנוכחותן. גרנולומות אלו עלולות לגרום לנזק משמעותי לאיברים בהם הן נוצרות.

• הטלת ביצים: התולעים הבוגרות מטילות ביצים, אשר מופרשות עם צואת הכלב לסביבה. ביצים אלו נבלעות על ידי חיפושיות זבל, ומחזור החיים מתחיל מחדש.

 

סרטון שמדגים מראה אנדוסקופי של ושט תקין; ושט ובו גרנולומה של תולעת הפארק; ושט ובו גרנולומה שהפכה לגידול סרטני.

תודה רבה לד"ר טליה מור על סרטוני האנדוסקופיה.

 

תסמינים קליניים מגוונים

התסמינים הקליניים של תולעת הפארק משתנים בהתאם למיקום הגרנולומות בגוף הכלב ולמידת הנזק שנגרם. התסמינים השכיחים ביותר כוללים:

• בעיות במערכת העיכול: קושי בבליעה, פליטות, הקאות, חוסר תיאבון, ירידה במשקל ושלשולים.

• בעיות נשימה: שיעול עקשני, קוצר נשימה וקשיי נשימה.

• בעיות נוירולוגיות: חולשה, חוסר יציבות, כאבים ואף שיתוק בעקבות נדידת התולעים אל חוט השדרה.

• בעיות לב וכלי דם: התרחבות של כלי הדם (למשל מפרצת באבי העורקים), קרישי דם, ועוד

• גידולים: במקרים נדירים, הגרנולומות עלולות להפוך לגידולים סרטניים (התמרה סרטנית).

 

אבחון מדויק

אבחון מדויק של תולעת הפארק הוא קריטי לטיפול יעיל. האבחון מבוסס על שילוב של מספר בדיקות:

• בדיקת צואה: בדיקה זו יכולה להעיד על נוכחות ביצי תולעת בצואה. אם נראית אפילו ביצה אחת זה מספק אבחנה. אך אם לא נראות ביצים בצואה הדבר אינו שולל את נוכחות התולעת בגוף.

• אנדוסקופיה: בדיקה המאפשרת הצצה ישירה לוושט ולקיבה, ואיתור גושים (גרנולומות) או תולעים.

• צילומי רנטגן: צילומי רנטגן יכולים לסייע באיתור גושים גדולים או הרחבות לא תקינות במערכת העיכול.

• בדיקות דם: בדיקות דם יכולות לספק מידע עקיף על דלקת או אנמיה הקשורות בעקיפין לנוכחות התולעת.

• בדיקות הדמיה מתקדמות: במקרים מסוימים, עשויות להידרש בדיקות הדמיה מתקדמות, כגון CT או MRI, על מנת לקבל תמונה מפורטת יותר על הנזק שנגרם לאיברים הפנימיים.

 

 

טיפול ומניעה

טיפול בתולעת הפארק הוא מורכב ועשוי לכלול:

• טיפול תרופתי: מתן תרופות נגד טפילים להשמדת התולעים הבוגרות והזחלים.

• טיפול כירורגי: במקרים קשים, עשוי להידרש ניתוח להסרת גרנולומות, גושים גדולים או לתיקון נזקים באיברים פנימיים.

• טיפול תומך: טיפול בתסמינים הנלווים, כגון הקאות, חוסר תיאבון ואנמיה.

 

מניעת הדבקה בתולעת הפארק מתבססת על מספר אמצעים:

• מניעת מגע עם צואה של כלבים: יש להימנע מהליכה עם הכלב באזורים בהם קיימת סבירות גבוהה למגע עם צואה של כלבים נגועים. יש להימנע מלשחרר כלבים מהרצועה בזמן טיול באזור עם נגיעות גבוהה.

• מניעת אכילת חיפושיות: יש לשמור על הכלב מפני אכילת חיפושיות זבל.יש כלבים שכדאי לשים מחסום (זמם) על פיהם כדי למנוע הדבקה בתולעת.

• מתן טיפול מונע נגד תולעת הפארק באופן קבוע: מתן הטיפול המונע באופן קבוע עוזר למנוע התפתחות של התולעת בגופם של הכלבים (בד"כ מדובר בזריקה אחת לחודשיים-שלושה בהתאם להמלצת המרפאה המקומית ובהתאם לעומס הטפיל באזור הגאוגרפי הספציפי).

חשוב! שימו לב: בכלבים מגזעים מסוימים ובפרט כלבי רועים כגון: קולי, שאלטי, בורדר קולי, כלב רועים גרמני וכו', עשויה להיות מוטציה מולדת (MDR-1) שבגינה אין לתת את הטיפול המונע בצורה של הזרקה, מאחר ועשוי להיות קטלני. מומלץ בחום, לבצע בדיקה גנטית פשוטה (דם/שיער) לאיתור המוטציה, טרם התחלת הטיפול המונע הקבוע ולהתייעץ עם הרופא/ה הווטרינר/ית.

• חשוב לאסוף את הצואה של כל הכלבים, ובכך לעזור לעצור את מעגל ההדבקה של תולעת הפארק.

 

המלצה: אף אחת מדרכי המניעה לא יעילה ב100% ולכן כדאי לשלב יותר מדרך אחת.

 

סרטון שמדגים הסרה של תולעת אחת באנדוסקופיה. זהו לא הליך טיפולי.

 

פרוגנוזה (צפי להחלמה)

הפרוגנוזה של כלב הנגוע בתולעת הפארק תלויה בחומרת המחלה ובשלב בו היא אובחנה. גילוי מוקדם וטיפול מתאים משפרים משמעותית את סיכויי ההחלמה. עם זאת, במקרים מתקדמים, המחלה עלולה להיות קטלנית.

 

מודעות למחלת תולעת הפארק והשלכותיה היא קריטית לשמירה על בריאות כלבינו. על ידי ביצוע בדיקות תקופתיות, מתן טיפול תרופתי קבוע, והקפדה על היגיינה בסביבת הכלב, ניתן למנוע את המחלה ולשמור על בריאותם של חברינו הטובים ביותר.

 

הערה: מידע זה נועד למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין להחליף בו ייעוץ וטרינרי מקצועי.

 

מחפשים וטרינר/ית?  כאן תמצאו את רשימת הווטרינרים והווטרינריות חברי/ות הארגון

 

עודכן לאחרונה ב 25/12/2024.