נגיף הרפס של חתולים

נגיף הרפס בחתולים

נגיף(=וירוס) הרפס של חתולים (FHV-1) הוא נגיף נפוץ מאוד בקרב חתולים , הגורם למחלות בדרכי הנשימה העליונות ובעיניים. למרות שהוא מדבק מאוד, חשוב להבין את הביולוגיה של הנגיף, מהלך המחלה, התסמינים, דרכי האבחון, הטיפול ודרכי המניעה וכל זאת, על מנת להבטיח את בריאות חתולכם.

הביולוגיה של נגיף הרפס של חתולים:

נגיף הרפס חתולי הוא וירוס דנ"א השייך למשפחת ההרפס-וירוסים. הוא מדבק מאוד ומועבר בקלות בין חתולים באמצעות הפרשות מהאף, העיניים והפה. לאחר ההדבקה הראשונית, הוירוס יכול להישאר רדום בגוף החתול ולהתפרץ מחדש בעת מצבי עקה, דיכוי חיסוני ומחלות רקע אחרות ובהתאם להביא להתפרצויות חוזרות של המחלה.יש לציין, כי על אף שחתולים בכל הגילאים עשויים לחלות במחלה; גורים צעירים מצויים בסיכון מוגבר לכך.

מהלך המחלה:

לאחר ההדבקה, הנגיף מתרבה בתאים של דרכי הנשימה העליונות (אף, גרון וקנה נשימה) ושל הרקמות המקיפות את העיניים ובמיוחד: הלחמית והעפעף השלישי. התגובה החיסונית של החתול לנגיף  כוללת היווצרות דלקת ונזק לרקמות. במקרים קשים, הנגיף יכול להתפשט לאיברים אחרים בגוף. לרוב, זמן ההדגרה נע בין 2-5 ימים ומשך המחלה 10-20 ימים.

תסמינים קליניים:

התסמינים של נגיף הרפס חתולי יכולים להשתנות בעוצמתם וחומרתם. התסמינים הנפוצים כוללים:

• התעטשויות

• נזלת

• דלקת עיניים (דימוע, אודם והפרשות מיימיות עד מוגלתיות )

• מחלת ה"עין היבשה" (KCS)

• כיבים בקרנית 

• חום

• חוסר תיאבון

• עייפות

• הגדלה של קשרי-לימפה

• כיבים בפה

• הפלה (פגיעה בעובר, במקרים נדירים)

במקרים קשים, המחלה יכולה לגרום לדלקת ריאות על רקע זיהום חיידקי משני וללא טיפול, אף למוות במקרים נדירים.

החתולים קוץ ונוצה. שניהם נדבקו בנגיף הרפס. לשניהם שלום.

דרכי אבחון:

האבחון של נגיף הרפס חתולי מתבסס על התסמינים הקליניים ועל בדיקות מעבדה. הבדיקות הנפוצות כוללות:

• ביצוע בדיקת PCR מתאים שנדגמו מהלחמית (עין) ו/או מהאף.

• בדיקות דם

• בדיקות סרולוגיות לזיהוי נוגדנים לנגיף

דרכי טיפול:

הטיפול בנגיף הרפס חתולי נועד להקל על התסמינים ולמנוע סיבוכים. הטיפול עשוי לכלול:

• טיפול תומך (נוזלים, תזונה, מנוחה)

• טיפול אנטיביוטי למניעת זיהומים משניים

• טיפול אנטי-נגיפי כדוגמת: Famciclovir

• טיפול מקומי לעיניים

• תוספת חומצת האמינו ל-ליזין L-LYSINE שנמצאה כעשויה לעכב את התרבות הנגיף

סיכויי החלמה:

סיכויי ההחלמה של חתולים עם נגיף הרפס חתולי תלויים בחומרת המחלה, בגיל החתול ובמצבו החיסוני.

רוב החתולים מחלימים מהמחלה, אך חלקם עשויים לסבול מהתפרצויות חוזרות של המחלה לאורך חייהם.

דרכי מניעה:

הדרך הטובה ביותר למנוע את המחלה היא על ידי חיסון.

קיימים חיסונים יעילים נגד נגיף הרפס חתולי. בנוסף, חשוב לשמור על היגיינה, להפריד חתולים חולים מבריאים ולמנוע מצבי עקה.

חיטוי משטחים עם אקונומיקה במיהול של 1:32, למשך לפחות 5 דקות, נמצאה יעילה בחיסול הנגיף. כמו גם, שטיפה במכונת כביסה של בגדים, שמיכות וכו'.

חתולים שיוצאים מהבית ופוגשים חתולי חצר נמצאים בסיכון גבוה להידבק בנגיף.

לסיכום:

נגיף הרפס חתולי הוא מחלה נפוצה בקרב חתולים, אך ניתנת לטיפול ולמניעה. חשוב להיות ערניים לתסמינים, לפנות לוטרינר לאבחון ולקבל טיפול מתאים. שמירה על היגיינה וחיסון יכולים לסייע במניעת המחלה.

מחפשים וטרינר/ית? בחרו מרשימת חברי/ות הארגון, אפשר לאתר לפי ישוב מגורים

עודכן לאחרונה ב 23/2/2025