קדחת קרציות של כלבים

קדחת קרציות בכלבים: סכנה ממשית לחברנו הטוב ביותר

קדחת קרציות היא מחלה שכיחה בישראל, ומהווה איום משמעותי על בריאות כלבינו.

המחלה נגרמת על ידי חיידקים מהסוג ארליכיה (Ehrlichia), אשר מועברים אל הכלב בעקיצת קרצית נגועה.

במקרים נדירים המחלה עלולה לעבור גם אל בני אדם ע"י עקיצה של קרצית.

קרציות הן הווקטורים ("מפיצים") של קדחת הקרציות, ארליכיוזיס.

 

הביולוגיה של המחלה

הקרצית, טפיל מוצץ דם, משמשת כווקטור(נשא) להעברת החיידק אל הכלב. לאחר העקיצה, החיידקים חודרים לתאי הדם הלבנים של הכלב ומתרבים בתוכם. התרבות החיידקים גורמת לתגובה דלקתית נרחבת בגוף, ופוגעת במערכות שונות.

 

התסמינים הקליניים

התסמינים הקליניים של קדחת קרציות משתנים בין כלב לכלב, ויכולים להיות קלים או חמורים.

הסימנים השכיחים ביותר כוללים (עשויים להופיע רק חלק מהסימנים):

• חום: חום גבוה הוא אחד הסימנים הראשונים והבולטים למחלה.

• חולשה: הכלב נראה עייף, אדיש ולא פעיל.

• ירידה בתיאבון: הכלב מאבד עניין באוכל.

• הגדלת קשרי לימפה: ניתן להרגיש נפיחות של קשרי הלימפה בצוואר, בבתי השחי ובמפשעה.

• שטפי דם: הופעת כתמים אדומים או סגולים על העור, החניכיים או האוזניים.

• צליעה: דלקת במפרקים עלולה לגרום לצליעה.

• בעיות עיניים: דלקת בעיניים, יובש בעיניים או אפילו עיוורון.

• הקאות ושלשולים: במקרים חמורים.

• הפרשה דמית מהנחיריים

חשוב לציין: קיימים מקרים של קדחת קרציות ללא תסמינים קליניים, מה שהופך את האבחון למורכב יותר.

 

אבחון המחלה

האבחון של קדחת קרציות מבוסס על מספר בדיקות:

• בדיקה קלינית: הווטרינר יבצע בדיקה גופנית מקיפה, ויבדוק את הטמפרטורה, את קשרי הלימפה, את העור ואת הריריות. לפעמים ידוע על חשיפה של הכלב לקרציות, לפעמים לא.

• בדיקות דם:

• ספירת דם: בדיקה זו יכולה להראות שינויים במספר תאי הדם, כגון ירידה במספר הטסיות (תאים האחראים על קרישת הדם). במקרים כרוניים (ארוכי טווח) שכיח למצוא ירידה משמעותית גם בספירת התאים הלבנים והתאים האדומים (אנמיה).

• בדיקת נוגדנים: בדיקה זו בודקת נוכחות של נוגדנים נגד חיידק הארליכיה בדם הכלב.

• בדיקת PCR: בדיקה רגישה ומדויקת לגילוי החומר הגנטי של החיידק בדם.

ספירת דם של כלב שסובל מאנמיה (מחסור בכדוריות דם אדומות), ספירה נמוכה של התאים הלבנים (שאחראים על ההגנה והחיסוניות), וספירת טסיות נמוכה מאד (הטסיות הן חלק ממערכת קרישת הדם).

 

 

בדיקה סרולוגית חיובית שמעידה על נוכחות של נוגדנים נגד החיידק, ארליכיה קניס שגורם לקדחת קרציות בכלבים. תודה למעבדת א.מ.ל.

 

בדיקת PCR היא רגישה מאד, וספציפית מאד. היא מאתרת את החומר הגנטי של החיידק. בדוגמה רואים תוצאה חיובית באדום. תודה למעבדת א.מ.ל.

 

טיפול

הטיפול בקדחת קרציות כולל מתן אנטיביוטיקה מתאימה, נוזלים תוך ורידיים, תרופות להורדת חום ותרופות לטיפול בתסמינים נוספים. משך הטיפול ויעילותו תלויים בחומרת המחלה ובמצבו הכללי של הכלב. חלק מהכלבים יאושפזו לצורך הטיפול הראשוני, חלקם יטופלו בביתם.

 

סיכויי החלמה (פרוגנוזה)

סיכויי החלמה מקדחת קרציות משתנה בהתאם לשלב המחלה בעת האבחון, לחומרת המחלה ולטיפול הניתן.

ככל שהמחלה מאובחנת ומטופלת בשלב מוקדם יותר, כך הסיכויים להחלמה מלאה גבוהים יותר.

זאת אומרת שכלב שמאובחן בשלב הממושך והכרוני של המחלה, סיכויי ההחלמה שלו נמוכים משל כלב שאובחן בשלב החריף האקוטי של המחלה.

 

מניעה

הדרך הטובה ביותר למנוע את קדחת הקרציות היא על ידי מניעת עקיצות קרציות. ניתן לעשות זאת באמצעות:

• שימוש קבוע ורציף בתכשירים נגד קרציות: כגון אמפולות, קולרים או טבליות.

• חשוב לשלב גם טיפול סביבתי (למשל, ריסוס ע"י מדביר מורשה) כדי למנוע התרבות של קרציות בסביבת החיים של הכלב.

• בדיקה קבועה של הכלב: לאחר כל טיול בחוץ, יש לבדוק את הכלב בקפידה כדי לוודא שאין קרציות.

• סילוק קרציות: במידה ונמצאת קרצית על הכלב, יש להסירה בזהירות תוך שימוש בכלי ייעודי.

• מומלץ לפני כל ניתוח לבצע גם ספירת דם, על מנת לברר האם יש חשד שהכלב נגוע בקדחת קרציות סמויה מכיון שזו עלולה לפגוע בתיפקודי קרישת הדם שלו ולסכן אותו במעמד הניתוח. אם עולה חשד, לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות (סרולוגיה, PCR).

חשוב לזכור: קדחת קרציות היא מחלה חמורה שעלולה להיות מסכנת חיים. לכן, חשוב לפנות לוטרינר בהקדם אם אתם חושדים שהכלב שלכם חולה.

 

לסיכום, קדחת קרציות היא מחלה נפוצה בישראל, והיא מהווה איום משמעותי על בריאות הכלבים. על ידי מודעות למחלה, אבחון מוקדם וטיפול נכון, ניתן להציל את חיי הכלב.

 

הערה: מאמר זה נועד למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואינו תחליף להתייעצות עם וטרינר/ית.

צריכים וטרינר/ית? מצאו כאן ברשימת חברי/ות הארגון.

עודכן לאחרונה ב 20/12/2024.